מי מתנכל לעיוורים בחיפה - מאת אריה ברנדר

אנו עיוורים תושבי חיפה והקריות, מעוניינים להביא בפניכם כי בחיפה מתרחשת תופעה מוזרה שאין כדוגמתה בשום מקום אחר במדינת ישראל. למה הכוונה? ביום בהיר אחד, הרווחה בחיפה הקימה מרש"ל (מרכז שרותים לעיוורים) שמהווה רשות עירונית, במיבנה האגודה למען העיוור, ממש בתוך ליבה של האגודה ועל תשתיתה. הגב´ פנינה איגרא, מנהלת מרש"ל חיפה, משמשת גם כפקידת השיקום באגף שרותי הרווחה שבעירית חיפה, לוקחת חלק בכל ישיבות ההנהלה של האגודה למען העיוור, משתתפת בועדות האגודה וכיו"ב. 

כלומר בפשטות, הגורם המטפל בעיוורים במסגרת שרותי הרווחה בחיפה השתלט ללא בעיות על האגודה למען העיוור. יוצא מכך שדמות אחת, הגב´ איגרא, פקידת השיקום שהינה כאמור עובדת עיריה, ידה בכל והכל בידה.  במצב עניינים זה, האגודה ידיה כבולות ואינה יכולה לסייע ולהושיט יד בכל בעיה ולו הקלה ביותר כבימים עברו. דהיינו, תקנון האגודה נפתח בהתחייבות לסייע ולטפל בתחומים מגוונים: תרבות, חברה, דיור, שיקום,  תעסוקה, ציוד-עזר, תיווך למול רשויות וסוכנויות ממסדיות אחרות ועוד. אולם, מאז השתלטות המרש"ל על העמותה בפועל המרש"ל בלם את האגודה מלעמוד בהתחיבותיה. זאת אומרת – אין אגודה!!!דיברתם על מודל שיתופי?!  לא היה ולא נברא!!

חס וחלילה, במידה שהתעוררו חילוקי דעות כלשהם עם אותה דמות שולטת זו למטופליה בחיפה, הן אם על רקע אידיולוגי כזה או אחר או בכלל, הרי שאותם פרטים! מוצאים עצמם מחוץ לכל מסגרת!

זאת ועוד, מעצם הגבלת מרחב פעילותה של האגודה למען העיוור בחיפה וכבילת ידיה למרות מרש"ל חיפה, נותרו העיוורים תושבי הקריות "מיותמים". למעשה, תושבי הקריות נשארו ללא מענה ראוי והוגן. זוהי תופעה פסולה מעין כמותה לציבור העיוורים, בניגוד לכל נוהל תקין ופוגעת במתן השרותים ושלילת זכויותיהם. כל זאת בתמורה לסיבסוד בשיעור 10 אחוזים מתקציב האגודה (שהינה עמותה פרטית). אמנם, מקובל שתקציבים מועברים מעיריות לעמותות שונות, אך בשום ארגון אין התנהלות של אחיזה בגרון כפי שקורה כאן אצלנו.

הביסוס לטענותינו אלו הינה מזווית הראייה של הדמוקרטיה.

ראוי להבהיר מה חשיבותם של ארגונים בלתי-תלויים כאלה לציבור (מלבד היותם כלי משלים במתן שרותים)?

א. הם אמורים לשמש צינור להעברת דרישות מהציבור לשלטון , הבהרה לשלטון מה כואב לציבור, היכן יש לשנות ולשפר ומלמדים את השלטון להקשיב לרחשי הלב של הציבור- וזה בעצם לב הדמוקרטיה;

ב. הם משמשים מוקד כוח מול עוצמת השלטון ומכניסים למערכת אותם איזונים ובלמים החשובים כל-כך לדמוקרטיה והמגבירים את חופש הפרט;

דברים אלה נכונים עוד יותר לגבי ישראל, שבה השלטון היה מאז ומתמיד ריכוזי יותר ולכן

"תמנוני" יותר.

ניתן לראות שהאגודה למען העיוור קשרה עצמה בהדיקות למע´ הרווחה בחיפה בשלושה סוגי קשר:    מימון תקציבי ישירות, הפקרת תשתית האגודה ושליטה של המימסד בה  ונוכחות דומיננטית של אנשי מימסד בהנהלה ובוועדות.  

בדרך זו האגודה למען העיוור בחיפה, על דעת עצמה וללא שיתוף של ציבור העיוורים, הפכה לזרוע נוספת של המימסד ובכך הגבירה את כוחו; האגודה מעניקה לגיטימציה נוספת למימסד וגם בכך מגבירה את כוחו, על חשבון האדם העיוור;הארגון מתקשה למתוח ביקורת על המימסד.: ארגון המקבל מימון מגורמים ממשלתיים "מתקשה לנשוך את היד המאכילה אותו."

במשך שלוש שנים ניסינו להגיע לפגישה עם ראש עיריית חיפה, מר יונה יהב. לאחר שעברנו דרכים עקלקלות, סוף סוף הגענו לפגישה המיוחלת עם ראש העיר בתאריך ה- 13/01/2011. חשבנו לתומנו שנגיע לפגישה בה נוכל להציג את העובדות הקשות על ההתנהלות הרעה הקשורה בנושא הנ"ל, בצורה מאורגנת מסודרת ומכובדת. לתדמהתנו, נקלענו לתוהו ובוהו שנראה בלתי אפשרי לשוות לו הגדרה של דיון תרבותי ומהוגן.

לצערנו הרב, תמונת המצב לא הועברה בשלמותה בלשון המעטה, כי מר יונה יהב, לא היה מוכן להמשיך להקשיב ולהטות אוזן למצוקות הקשות שאנו חווים כבר מזה 4 שנים, והרי זו הייתה מטרת הפגישה. לא ציפינו לשמוע מראש העיר  אמירות כגון: "לא מוכן לראות ולשמוע את אשר יש לכם להגיד...", "לא מעניינות אותי הראיות שלכם...", השיחה הסתיימה, אתם יכולים ללכת...".

לקריאת תגובתו המבישה של ראש העיר בכתבה שהתפרסמה בנושא, בעיתון "זמן חיפה" מבית מעריב,  בתאריך 21/01/2011

לחץ כאן.

לסיכום: לפנינו מודל שגולת הכותרת שלו הינה: פגיעה בזכויות וניגוד אינטרסים משווע  תוך ריכוז כוח בידי אדם אחד, כל אלה הם עדיין באים בסתירה מוחלטתלעיקרון הפרדת הרשויות ושמירה על איכות השלטון.  הואיל וכך, אנו רואים הכרח לבטל מיידית מודל רע זה, שאם לא כן נקבל תמונת מצב של מדינות עולם שלישי וחיים באנארכיה נוראית.

זו קריאה נואשת לעזרתכם.