מחיזור ונגישות: מדוע לא חשבו על הנגשתם לבעלי המוגבלויות?!

כמו פטריות אחרי הגשם צצו מתקני מחזור על מדרכות הערים ... כך ניתן לראות, מתקני מחיזור לנייר, כלובי בקבוקים, מתקני מיחזור לקרטון, בגדים ולאחרונה גם לציוד אלקטרוני, סוללת ועוד היד נטויה. במקביל, יוצאות הרשויות המקומיות, שזכו לסיוע נדיב("הרשויות המקדימות") מהמשרד להגנת הסביבה, במסע פרסום והסברה לתושבים, במטרה להביא לתודעת נושא חשוב זה ולהטמיעו בקרב התושבים כחלק מתרבות ואורח חיינו למען שמירה על סביבה ירוקה ונקייה והעלאת איכות חיינו. 

בכול המהלך החשוב והמבורך הזה, לא הוזכרו וכלל לא חשבו על האוכלוסיות המוגבלות בחברתנו ומכאן, שנושא הנגישות לא הובא בחשבון. במיוחד בשלב של הקמת התשתיות.

דוגמא בולטת לכשל בעניין, ניתן לראות בהצבת מתקני המיחזור השונים, שפוזרו ברחבי הערים על מדרכות ובשטחים  ציבוריים בלא התחשבות בנכים ובעלי מוגבלויות ולמעשה מהווים מפגע עבורם המגביל את תנועתם, שגם כך היא קשה ומוגבלת. הצבת המתקנים השונים על המדרכות חוסמת  את המעבר לעוברים ושבים המשתמשים במדרכה ובעיקר לבעלי מוגבלויות (נכים בכיסא גלגלים, עיוורים).

נוסף על כך, לא נלקחו בחשבון צרכיהם המיוחדים של בעלי המוגבלויות כמשתמשים במתקני המחיזור. לדוגמא, סימון המתקנים בסימנים שמאפשרים לעיוורים לזהות את ייעודו של המתקן או קביעת גובה המתקן כך, שנכה על כסא גלגלים יוכל להכניס למתקן פסולת למיחזור .