להשקיע בבעלי מוגבלויות בשירות הלאומי

באחרונה נראה ששילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה הישראלית בכלל, ובעולם התעסוקה בפרט, לא יורד מסדר היום: הצעת חוק שעליה חתמו 80 ח"כים קובעת חובת העסקת בעלי מוגבלויות במגזר הציבורי, ובמקביל נחתם הסכם קיבוצי בין נציגי העובדים והמעסיקים במשק, המגדיר חובת העסקה של 3% בעלי מוגבלויות בחברות המעסיקות יותר מ–100 עובדים.

עם זאת, בפועל, אנשים עם מוגבלויות מודרים מה"מיינסטרים" הישראלי. בעצם העובדה כי רבים מהם מודרים מהשירות הצבאי נסגרת בפניהם האופציה להשתלב באופן מלא בחברה ובמשק.

ב–1996 הגישה עמותת שלומית, באמצעות האגודה לזכויות האזרח, עתירה לבג"ץ שפתחה את השירות האזרחי והלאומי לכלל אזרחי המדינה (ולא רק לנשים דתיות). מאז מתנדבים אלפי בני נוער עם מוגבלויות לשירות הלאומי, ובכך יוצאים נשכרים פעמיים — גם מתנדבים ותורמים לחברה וגם מתנסים במקום תעסוקה ראשוני, שעבור רבים מהם נהפך למקצוע עם תום השירות.

הפגנה כנס בעלי מוגבלויות

צילום: הילה ויסברג

השירות הלאומי מאפשר קידום שוויון עבור אנשים עם מוגבלויות, בכך שהם מחזקים במהלכו את הקשר וההזדהות עם המדינה, ונהפכים מאוכלוסייה נתרמת לאוכלוסייה תורמת. בשנים האחרונות המדינה מכירה בחשיבות השירות הלאומי לצעירים עם מוגבלויות. יחד עם שותפים בחברה האזרחית, המדינה פיתחה מודל מקצועי שממצה את הפוטנציאל הגלום בתקופת השירות הלאומי ומממנת תקנים ייעודיים לצעירים אלה.

מחקרים מראים כי בכל הנוגע לאוכלוסיות מיוחדות, הגיל הוא גורם משמעותי לשילוב בחברה. ללא מנגנון שילוב הולם, בבגרותם הם עלולים להפוך לנטל על החברה, במקום להיות אזרחים אוטונומיים ופרודוקטיביים.

על אף ההתקדמות המשמעותית והחשובה בתחום שילוב בעלי המוגבלויות, יש חסמים משמעותיים המונעים את הפיכת השירות הלאומי והאזרחי לאמצעי שילוב. ראשית, קיים מחסור חמור בתקנים בשירות הלאומי עבור בעלי מוגבלויות, ולא מעט בני נוער המבקשים להתנדב מושבים כשפניהם ריקם. שנית, התעריף שמשלמת המדינה עבור התקנים לא מכסה בפועל את ההוצאות של העמותות. כבר כעת אנחנו מצויים בגירעון, ועמותות השירות הלאומי נדרשות לשלם מכיסן את מה שהמדינה לא מספקת למתנדבים - נסיעות, הכשרות, ביטוחים ואף מגורים, שמגיעים לתוספת של עד כ–30% לכל מתנדב.

מחקר מקיף שבוצע על ידי חברת עדליא, שבחן את השירות הלאומי והאזרחי במונחים של עלות־תועלת לאומית, מצא כי על השקעה של כ–43 אלף שקל בממוצע למתנדב מאוכלוסיות מוחלשות, צפויה המדינה להרוויח בין 200–500 אלף שקל במשך חייו של אותו מתנדב אל מול חבריהם שאינם מתנדבים לשירות. מניתוח היקפי המתנדבים המבצעים שירות לאומי ואזרחי כיום, ניתן להעריך כי כל מחזור בוגרים ייצר למדינת ישראל ערך כספי עתידי של לפחות חצי מילארד שקל. ככל שהמדינה תיתן לבני הנוער כלים להיות עצמאיים ואוטונומיים, החברה והמשק יהיו המרוויחים העיקריים, הרבה מעבר לתרומה הפרטנית (והחשובה) של כל מתנדב.

באמצעות השקעה גדולה יותר במתנדבים, תוכל המדינה, בטווח הארוך, ליהנות משילוב טוב יותר של אוכלוסייה בעלת פוטנציאל להפוך דווקא לנטל. השאלה היחידה היא אם המדינה תשכיל להבין זאת, כבר בטווח הקצר, ולטפל כיום בבעיות האפשריות של המחר.

הכותבת היא סא"ל במיל' ומנכ"לית עמותת שלומית להפעלת מתנדבים לשירות לאומי ואזרחי