גם מתבגרים עם מוגבלות רוצים לעבוד בחופש הגדול. אבל איפה?

גם מתבגרים עם מוגבלות רוצים לעבוד בחופש הגדול. אבל איפה?

מיכל היא תיכוניסטית אוטיסטית. בשפה לא רשמית היא מוגדרת ב"תפקוד גבוה". היא משולבת בתיכון רגיל בעיר גדולה במרכז הארץ, ובסך הכול הולך לה לא רע. מבחינה לימודית, היא סבבה עם החומר. היא מבינה, משתתפת, מתקדמת בהתאם ליכולותיה. מבחינה חברתית קצת יותר קשה לה. כבר אין לה סייעת צמודה, כמו שהייתה לה ביסודי, והיא מנסה להסתדר לבד.

וכך קורה שלפני כל חופש גדול מיכל יודעת שאת ימי החופשה הארוכה היא תעביר לבד בבית. קצת מסכים (בעצם הרבה), קצת אחים קטנים וקצת חופשה משפחתית. כשבני כיתתה ייפגשו וילכו יחד לים ולסרטים, או ימצאו עבודה, רוב הסיכויים שהיא תישאר בבית. לרוב הם גם לא יזכרו להזמין אותה לאירועים החברתיים המשותפים.

אז מיכל ממש רוצה למצוא עבודה. אבל במה היא יכולה לעבוד? בני נוער בגילה עושים בייביסיטר, מוכרים בחנויות, ממלצרים במסעדות. אבל כל העבודות האלה לא ממש מתאימות למיכל. היא אינטליגנטית, אבל קשה לה ליצור קשר עין. כשהיא לחוצה, היא עושה תנועות לא רצוניות עם הידיים.

הקשיים שלה לא יאפשרו לה להתקבל לכאלה עבודות, וגם אם תתקבל, סביר שהיא לא תצליח להתמיד בהן לאורך זמן. מיכל צריכה התאמות אחרות. אז מה עושים בני נוער עם מוגבלויות שונות בחופש הגדול? איפה הם יכולים לעבוד? התשובה בכלל לא פשוטה.

מעסיקים מחפשים כוח אדם איכותי וטוב, שיסייע לעסק שלהם. בני נוער עם מוגבלות יכולים להיות חדורי מוטיבציה ורצון להצליח ולסייע משמעותית לעסק, אבל יש להם גם קשיים אובייקטיביים. השיח שיש היום על גיוון והכלה במקומות עבודה הוא רב ומבורך. עסקים רבים השכילו להבין שהדבר תורם להם משמעותית. להעסקת אנשים עם מוגבלות יש חשיבות חברתית רבה, אבל היא גם תורמת לעסק מבחינה כלכלית. אז איך אפשר לקדם את זה, אתם שואלים?

אם אתם הורים לבני נוער עם מוגבלות, אולי כדאי שתדברו יחד ותבדקו מהי רמת המחויבות שלהם לנושא. האם הם מבינים את האחריות שנלווית לכך ומוכנים להתאמץ? בדקו מהן החוזקות שלהם ואיזה תחומים מעניינים אותם. רק אחרי שתהיינה לכם התשובות לכך, כדאי להתחיל לחפש מקומות רלוונטיים שיכולים להתאים. מקומות העבודה היום אכן יותר קשובים ומכילים, אבל הצעות העבודה לא ייפלו עליכם מהשמיים. סביר להניח שתצטרכו לכתת רגליים יחד ולחפש מקום. בשיחה עם המעסיק או המעסיקה, כדאי שתספרו גם על החוזקות וגם על הקשיים. ככל שתהיו יותר גלויים, כך תוכלו ליצור שפה משותפת ולנסות למצוא פתרונות לאתגרים שעוד יופיעו מן הסתם בהמשך הדרך

כשיגיעו אליכם נער או נערה עם מוגבלות, חשוב ליצור שיח פתוח, גם איתם וגם עם ההורים, ולהבין יחד אילו התאמות נדרשות ואיך אפשר לסייע בעת הצורך, וגם מה אפשר לעשות במקרה של התנהגות בלתי מותאמת, ועם מי אפשר להתייעץ. וגם אם יהיו קשיים (וסביר שיהיו), אפשר להתגבר עליהם דרך שיח פתוח ותיווך רלוונטי.

אפילו בצבא כבר הבינו שיש מקום לכולם, ושכדאי להשתמש בחוזקות וביתרונות של כל אדם באשר הוא. אבל זה לא מתחיל שם. זה צריך להגיע הרבה קודם. עם קצת סבלנות ורצון טוב, בני נוער עם מוגבלות יכולים לתרום משמעותית למעסיקים, ולחברה כולה.

הכותבת תמר טל-אמציה היא אימא לשלושה, ראש שבט צופים שעוסקת בשילוב חניכים עם מוגבלות, מנהלת קהילת "פישוט לשוני"